שאלה שמאמין שאל אותי פעם:
האם אתה חושב שבהעדר טיעונים משכנעים לכאן או לכאן, אנחנו צריכים ללכת בדרך האתאיזם? כלומר, לדעתך אתאיזם הוא ברירת המחדל וכי נטל ההוכחה נופל על התאיסטים. אם כך, למה אתה חושב כך?
זוהי שאלה מצוינת: הנה התשובה הקצרה:
אני חושב שחובת ההוכחה מוטלת על טוען ההוכחה.
אם אני טוען שמפלצת הספגטי המעופפת קיימת,
זוהי לא חובתך להפריך אותי, . למעשה, זה עלול להיות בלתי אפשרי.
במקום זה ,עלי לגבות את טענתי עם סיבות וראיות.
אם אתם טוענים כיו יהוה קיים, זוהי אינה חובתי להפריך את יהוה. המאמינים עשו עבודה טובה בלגרום לכך שיהיה בלתי אפשרי להפריך את האלוהים שלהם. בעבר הוא התחבא מאחורי העננים , מקום אשר אליו לא יכולנו להגיע. כעת הוא בלתי נראה , ללא צורה , נמצא בכל מקום. כיצד אפשר להפריך אל שכזה? לכן על המאמינים נופל נטל ההוכחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה